מלוך
"אמונה ברורה, מוחשית ועוצמתית, מורגשת באוויר בשעה הזאת. אפשר למשש כאן את האמונה בידיים. לעצום עיניים, ולחשוב על הרגע הענק הזה, ערב הגאולה, שבו תרד על העולם אותה רוח טהרה, אותו הדר וגאון של מלכות ה' שיוּמלך בעולם כולו ויינָשֵא ברגע אחד על כל יושבי תבל. "
אומן. ראש השנה.
אני ניצב על המרפסת מאחורי ה'קלויז', משקיף לעבר נוף פסטורלי שובה לב שטובל בצמחייה בראשיתית מלאת השראה. הבריאה האלוקית נראית כאן בהדרה.
ברקע נשמע בליל קולות, צעקות, ומחיאות כפיים של אלפי המשתתפים ב'קיבוץ' הקדוש – ההתקבצות השנתית של חסידי ברסלב ואלה שדבקים בתורתו של רבי נחמן זיע"א. כולם באו לכאן מארבע כנפות הארץ כדי להיות חלק ממעמד ההכתרה השנתי.
ובשעה שמכתירים כאן את 'המלך', הבריאה כולה מצטנפת בהתבטלות מוחלטת מול האינסוף האלוקי. הדר מלכותי שורה בחללו של עולם.
האוויר זועק אמונה. היקום כולו זועק את מלכות ה' והדר גאונו. הבריאה, על כל מה שהיא מכילה, יוצאת מגדרה, מתעלה מעל טבעהּ, מתמוססת מול הנוכחות האלוקית הממלאת כל עלמין וסובבת כל עלמין. הכל כּוֹסְפִים לרגע הכביר הזה, העצום בעוצמתו – הרגע שבו יגלה הקדוש ברוך הוא את מלכותו על כל יושבי תבל.
אמונה ברורה, מוחשית ועוצמתית, מורגשת באוויר בשעה הזאת. אפשר למשש כאן את האמונה בידיים. לעצום עיניים, ולחשוב על הרגע הענק הזה, ערב הגאולה, שבו תרד על העולם אותה רוח טהרה, אותו הדר וגאון של מלכות ה' שיוּמלך בעולם כולו ויינָשֵא ברגע אחד על כל יושבי תבל.
מעמד ההמלכה האדיר הזה, הוא הגדול מכל הרגעים שאני מסוגל לחווֹת בלוח השנה. רגע של חלום מלא בהשראה אצילית. רגע של כיסופים אנושיים ליום הבלתי מוּכל, הבלתי מוּשג – היום שבו יגיע העולם כולו לשלמותו, לתכליתו. וממרום יפציע האור, ה' יופיע בהדר גאונו, ויתנשא בעוז על כל יושבי תבל ארצו.
'אוי!' מפלחת את האוויר צעקה שיוצאת ממעמקי לבו של יצור קטן שמבקש את המלך. מְלוֹך כְּבַר, אבא, מלוך. קָרֵב לנו את הרגע הגדול. אבינו, מלכנו, אנחנו רוצים אותך. מסכימים ומקבלים את מלכותך ללא תנאי. רוצים לחסות תחת הדר גאונך. להתמוסס מיקר תפארת יְקָרְךָ. להיות חלק זעיר מִיְּקוּם עצום שמספר את סיפור מלכותך. להיכלל ולהיות חלק ממשהו גדול יותר מעצמנו.
ריבונו של עולם, מתי יבוא כבר הרגע הזה?